מהו המצג האופייני?
כאבים בכתף ובזרוע המופיעים באופן הדרגתי.
הכאב אופייני בזמן ההנעה של הכתף ומלווה בחריקות, ובשלבים מתקדמים גם בהגבלה בתנועות.
הכאב יכול להופיע גם בשינה, אך הכאב האופייני הוא בתנועות.
שחיקת הסחוס אופיינית בגיל המבוגר, לרוב מעל גיל 60.
עם זאת, היא יכולה להופיע גם בגיל צעיר, אפילו בשנות ה־30.
מדובר בתהליך שמתפתח בהדרגה על פני זמן ממושך (בניגוד לכתף קפואה שאופיינית בגיל צעיר יותר
ובה ההגבלה בתנועות מתפתחת בצורה מהירה).
ההבדלה בין המצבים נעשית על ידי צילום רנטגן.
מהי שחיקה של הסחוס?
הסחוס הוא רקמה מיוחדת לאזורי מפרקים עם תנועה.
התכונות הייחודיות של הסחוס המפרקי מאפשרות תנועה חלקה של המשטחים תוך חיכוך מינימלי
ביותר.
השחיקה היא תוצאה של מחלת הסחוס בשילוב עומס, ולעיתים גם תוצאה של פציעה בעבר.
הסחוס המפרקי אינו מסוגל להשתקם, ולכן התהליך אינו הפיך ומתקדם עם הזמן.
הסחוס מאבד את היכולת לאפשר תנועה חלקה, והעצמות מתחככות אחת בשנייה.
החיכוך הזה גורר אחריו:
- צמיחה של עצם בשוליים
- הגבלה בתנועות
- וכמובן כאב ועיוות של מבנה הכתף
תהליך שחיקת הסחוסים שכיח מאוד במפרקי הירך והברך, ופחות בכתף.
כיצד מאבחנים שחיקה של הסחוס?
החשד לאבחנה עולה לפי התלונות והבדיקה הגופנית.
לצורך אימות האבחנה לרוב מספיק צילום רנטגן פשוט.
כדי לקבל החלטה לגבי הטיפול, יש צורך בבדיקות משלימות שתפקידן:
- להעריך את מידת הנזק לעצם
- לבדוק האם קיים נזק גם לשרירי הכתף
- ובמקרה שבוחרים לבצע ניתוח - לצורך תכנון הניתוח
במידה ומתוכנן ניתוח, לרוב יש לבצע בדיקת CT או MRI, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המנתח.
מהו הטיפול במצב של שחיקה של הסחוס?
רקמת הסחוס אינה מסוגלת להחלים, וכיום אין טיפול המסוגל לשקם סחוס שנפגע.
בשלבים מוקדמים ניתן:
- לתת תרופות נוגדות דלקת, בניסיון להאט את התהליך ולטפל בכאבים
- לבצע הזרקת קורטיזון (סטרואידים)
- או הזרקת חומרים שהינם תחליפי נוזל מפרקי (חומצה היאלורונית)
בשני המקרים, הטיפול יכול רק להקל באופן זמני, אך:
- לא לעצור את התהליך
- ובוודאי לא לשקם את הסחוס
כאשר הכאבים מתמשכים, ובעיקר אם קיימת גם הגבלה משמעותית בתפקוד, יש לשקול טיפול ניתוחי להחלפת המפרק.
חשוב לציין כי כל הטיפולים אינם מרפאים את הסחוס, ולכל היותר מקלים על כאב.
ניתוח להחלפת המפרק פותר את בעיית הכאבים וההגבלה.
מהו הטיפול הניתוחי במצב של שחיקת הסחוס?
מטרת הטיפול היא בראש ובראשונה להפחית כאב.
לרוב ניתן גם לשפר את טווחי התנועה.
יש מספר אפשרויות להחלפת מפרק הכתף:
1. החלפה מלאה אנטומית
בניתוח מסירים את משטח הסחוס הפגוע ומשתילים מפרק מלאכותי.
בצד של ראש עצם הזרוע משתל מתכת, ובצד של הגלנואיד משטח פלסטי (לרוב פוליאתילן).
2. החלפה חלקית
בחלק מהמקרים ניתן להסתפק רק בהחלפת ראש עצם הזרוע, מבלי לשים כנגדו משטח פלסטי.
במצב כזה מדובר בהחלפה חלקית של המפרק.
3. החלפה מלאה מסוג כתף הפוכה
כאשר בנוסף לפגיעה בסחוס יש:
- עיוות ניכר של העצם בגלנואיד
- או נזק לגידי השרוול המסובב
במצב כזה לא ניתן לבצע החלפה עם משתל רגיל, ויש צורך במשתל מסוג כתף הפוכה.
זהו המשתל המועדף כשמדובר באיש מבוגר, ולרוב בכל מקרה של מטופל מעל גיל 70–72 תבוצע החלפה
הפוכה.
