פריקות חוזרות, חוסר יציבות בכתף

אבחון, גורמים ודרכי טיפול מתקדמות

מהו מצב של פריקות חוזרות או חוסר יציבות?

לרוב מופיע באנשים צעירים מתחת לגיל 40.
הפריקה הראשונה היא לרוב תוצאה של חבלה או נפילה.
ככל שיש יותר אירועים של פריקה, האירוע הגורם הופך קל יותר עד כדי פריקה בשינה או בתנועה פשוטה.

חוסר היציבות מתבטא בפריקות חוזרות כמובן, וגם בקושי בתפקוד עם היד, בעיקר בתנוחה של יד מורמת ומושטת לאחור בדומה לתנועת זריקה או חבטה בטניס.
הקושי בתפקוד נובע מהרגשת חרדה.

חרדה בכתף היא תחושת “הכתף עומדת לצאת מהמקום” בזמן תנועה מסוימת. המטופל נמנע מהתנוחה או התנועה הבעייתית, ולעיתים נמנע מפעילויות כמו ספורט או עבודה פיזית מחשש לפריקה חוזרת.

ממה נובע חוסר היציבות?

במהלך האירוע של הפריקה הראשונית נוצר קרע של הרצועות המייצבות את הכתף.
פגיעה זו מכונה Bankart lesion (פגיעה מסוג בנקרט) - מדובר בקרע של מבנה שנקרא לברום.
הקרע אינו מחלים מעצמו ובשל הקרע יש פגיעה של מנגנון היציבות של הכתף וכל אירוע יכול לגרום לפריקה.
במצבים של פריקות חוזרות עשויה להיווצר שחיקה של העצם, בעיקר של הגלנואיד הקדמי.
מצב זה ניתן לאבחון באמצעות בדיקת CT לכתף.

ממצא גרמי נוסף בזמן פריקה הוא פגיעת מעיכה של החלק האחורי של ראש ההומרוס, הנגרמת מלחץ של ראש עצם הזרוע (ההומרוס) כנגד הגלנואיד.
ממצא זה נקרא שבר ע"ש Hill-Sachs, אך למעשה אינו מדובר ממש בשבר אמיתי ואין צורך לטפל בו כמו שבר.

כיצד מאבחנים מצב של חוסר יציבות?

  1. אנמנזה - המטופל מדווח על אירועים חוזרים של יציאת המפרק מהמקום.
  2. כאשר אין אירועים ברורים של פריקה - האבחנה היא בעיקר קלינית לפי ממצאים אופייניים בבדיקה הגופנית הכוללים תנועתיות יתר וסימני חרדה.
  3. להערכת הפגיעות הנלוות נדרש לבצע - CT ארטרוגרם או MRI ארטרוגרם (עם הזרקת חומר ניגוד) ובמקרים של פריקות חוזרות וחוסר יציבות ברור ניתן להסתפק ב־CT רגיל לצורך הערכה ותכנון טרום־ניתוחי.

הדמיה זו הכרחית להערכת מידת הנזק הגרמי בכתף ולבחירת סוג הטיפול הניתוחי המתאים.

מהו הטיפול במצב של חוסר יציבות?

טיפול שמרני

כאשר מדובר באירוע יחיד של פריקה או פריקה חוזרת לאחר מספר שנים ניתן לנסות לטפל בעזרת פיזיותרפיה.
יש להבין , פיזיותרפיה לא מאחה את הקרע, אך עשויה לאפשר חזרה לפעילות רגילה.

מצב של פריקות חוזרות, וסימני חוסר יציבות בכתף, דורש טיפול ניתוחי לייצוב הכתף.

טיפול ניתוחי

אני נוהג לבצע אחת משתי הפעולות:

  • 1. ניתוח ארטרוסקופי לתיקון הקרע בקופסית (Arthroscopic Bankart Repair)
  • 2. ניתוח ארטרוסקופי לייצוב על ידי העברת עצם הקורקואיד - ניתוח ע"ש לטארזה (Latarjet)

    הניתוח יכול להתבצע גם בצורה של ניתוח פתוח אולם העדפתי לבצעו בצורה ארטרוסקופית.

היתרונות של ניתוח לטרזה ארטרוסקופי (בהתייחס ספציפית לניתוח מסוג לטרזה):
ראייה טובה ומדויקת של אזור הניתוח, מיקום נכון יותר של העצם וזיהוי מבנים בסכנה (למשל עצבים), בנוסף אני יכול לזהות ולטפל בבעיות אחרות בכתף באותו הניתוח והפגיעה לרקמות בסביבה נמוכה משמעותית והסיכונים לזיהום נמוך משמעותית,
ומסיבות אלו השיקום לאחר הניתוח קל יותר ובטוח יותר למטופל.

יש לי ניסיון של למעלה מ־2000 ניתוחים בשיטה זו, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד ושיעור סיבוכים נמוך מאוד.

כיצד בוחרים את סוג הניתוח?

הבחירה תלויה ב:
מידת הנזק הגרמי, משך הסימפטומים, רמת הפעילות של המטופל, מידת הגמישות, גיל וניתוחים קודמים.

לקריאה משלימה על הניתוחים השונים - לחץ על הלינק המתאים באתר.

מה המהלך לאחר הניתוח?

לאחר ניתוח יש צורך בתקופת שיקום של 4–6 חודשים עד לחזרה לפעילות מלאה.
השיקום כולל פיזיותרפיה הן במסגרת מכון והן במסגרת עצמית בבית. ההנחיות המדויקות הן על פי פרוטוקול שנקבע בידי הרופא המנתח.

האם לאחר הניתוח המצב חוזר לקדמותו?

מטרת הניתוח לאפשר חזרה לפעילות מלאה ללא פריקות חוזרות.

כדי להבטיח תוצאה אופטימלית ומיטבית חשוב לבצע הערכה טרום־ניתוחית מלאה ולבחור את סוג הניתוח המתאים ביותר.

פוסט הסבר באינסטגרם
צפה בפוסט המקורי
התקשר וואטסאפ